פתיחה לתורת המשפט

"אמר רבי ישמעאל: הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן והן כמעיין הנובע" [משנה ב"ב קעה:].

ניתן לחלק את דיני ממונות לשני חלקים:
א. הדינים הייחודיים לכל נושא ונושא; ב. כללי הכרעה בדיני ממונות.

החלק הראשון עוסק בהלכות הייחודיות לכל נושא: דיני נזיקין, דיני גניבה וגזילה, דיני אבידה ומציאה, דיני שומרים וכו'. החלק השני עוסק בשאלה כללית המקיפה את כל הנושאים, וזו שאלת ההכרעה. בית דין חייב לדעת את ההלכה בכל נושא ונושא, אך ידיעה זו אינה מספיקה כדי לדון בדיני ממונות, ונוסף עליה יש לדעת את הדרך שבה מכריעים בין שני בעלי דין הטוענים טענות שונות, ובין שני בעלי דין המסופקים בעצמם באשר למה שאירע במציאות.

רבי ישמעאל קובע שכל דיני ממונות הם מעיין הנובע ואין מקצוע בתורה יותר מהם, אך המעיין המרכזי הוא שאלת ההכרעה בדיני ממונות. במקצוע זה אין עוסקים בנושא מסוים ותָחוּם, אלא בנושא המתפרס על כל דיני ממונות, מתחילת ספר נזיקין ברמב"ם ועד סוף ספר משפטים, מהסימן הראשון כמעט בחושן משפט ועד הסימן האחרון כמעט בו.

נושא גדול, מסובך ומורכב כל כך מקשה מאוד על היכולת להקיף ולשלוט בכולו. ואמנם לא עליך המלאכה לגמור, אך גם אין אתה בן חורין להפטר ממנה.

אין לנו שום יומרה להקיף ולשלוט בכל הנושא על כל פרטיו ודיניו, אך יש כאן ניסיון לקבל תמונה כוללת, תמונה המראה כיצד פרטי הדינים ומחלוקות הראשונים נובעים מהבנות יסוד של ההליך המשפטי.

ספרים רבים נכתבו בנושא זה על ידי תלמידי חכמים עצומים, אדירי התורה שמפיהם אנו חיים ואת דבריהם אנו שותים בצמא. ספר זה אינו מתיימר להגיע לקרסוליהם של הספרים האחרים בתחום, ומחבר ספר זה אינו ראוי אפילו להתאבק בעפר רגליהם של מחברי הספרים. אך יש לספר זה מקום מפני שיש בו ארבעה מאפיינים ייחודיים: א. המבט המקיף; ב. הלימוד השיטתי; ג. קהל היעד; ד. הגישה המתודולוגית.

המבט המקיף - כללי הכרעה בדיני ממונות אינם רק אוסף דינים אלא מערכת שיש לה עקרונות יסוד שמהם נובעים פרטי ההלכות. הספר עוסק בניתוח למדני של פרטי ההלכות, אך עיקר משמעותו בהבנת המערכת כמקשה אחת. בספר זה מתברר שלתוס', לחכמי ספרד מבית מדרשו של הרמב"ן ולרמב"ם יש שלוש תפיסות שונות באשר לעקרונות היסוד של כללי ההכרעה בדיני ממונות, ובדבר היחס בין העקרונות השונים. ניתן לראות כיצד הבנות שונות אלו משפיעות על פרטי ההלכות לאורכה ולרוחבה של ההכרעה בדיני ממונות.

הלימוד השיטתי - הספר אינו מיועד לחדש חידושים, הגם שמתחדשים בו חידושים רבים ומשמעותיים, אלא בא לבאר ולהסביר. הסוגיות השונות השייכות לכללי הכרעה בדיני ממונות מתבארות מהמסד ועד הטפחות, גם ההלכות הפשוטות והברורות וגם ההבנות המופשטות.

קהל היעד - הספר מיועד לכל אדם המעוניין להבין את כללי ההכרעה בדיני ממונות ויודע ללמוד דף גמרא עם ראשונים. הספר מיועד גם לתלמיד שמעולם לא למד "נזיקין" וגם לתלמיד חכם זקן ורגיל הבקי ושולט בראשונים ובאחרונים. הראשון יתחיל את הספר מההתחלה, ויצעד בשביליו עקב בצד אגודל, והשני יתמקד בשער הששי העוסק בסיכום, בהבנות היסוד שנלמדו בחמשת השערים הקודמים ובמעקב אחר שיטותיהם השונות של התוס', חכמי ספרד והרמב"ם.

הגישה המתודולוגית - הספר מדריך את הלומד ומלווה אותו צעד אחר צעד. הספר מחולק לששה שערים, כל שער מחולק לחטיבות וכל חטיבה מחולקת לסוגיות. בכל סוגיה ארבעה חלקים: רקע, מקורות, הסבר הסוגיה וסיכום. הרקע מכוון את הלומד לנקודות היסוד, המקורות מאפשרים לו לימוד עצמי, הסבר הסוגיה מדריכו בשבילי הסוגיה, והסיכום נועד לסדר את המסקנות ולהשאיר ביד הלומד תמונה ברורה. כדי להקל על הלומד נדרש ממנו להחזיק באמתחתו גמרא עם רי"ף ורא"ש ומשנה תורה לרמב"ם בלבד. שאר המקורות הרלוונטיים לסוגיה מצוטטים בספר. בכל ראש סוגיה מצוין משך הזמן המשוער ללימודה באמצעות כוכביות. כל כוכבית מציינת שתי שעות לימוד. הלומד מתקדם מסוגיה לסוגיה, מחטיבה לחטיבה, משער לשער עד שהוא בקי בתחום כזקן ורגיל.

מבנה הספר

שער ראשון: גדרי החזקות בליכא דררא דממונא

שער זה מחולק לשתי חטיבות: א. חזקת קרקעות; ב. חזקת מטלטלין.

שער שני: גדרי החזקות באיכא דררא דממונא

שער זה מחולק לשלוש חטיבות: א. שיטת סומכוס; ב. גדרי החזקות; ג. דיני תקיפה.

שער שלישי: כללי הטענות

שער זה מחולק לחמש חטיבות: א. ברי ושמא; ב. טענינן; ג. טענת פרוע והחזרתי; ד. הזכות לטעון; ה. מיגו.

שער רביעי: כללי הכרעה ללא חזקת ממון

שער זה מחולק לשתי חטיבות: א. הכרעה בספק הפקעת מקח; ב. הכרעה כשאין חזקת ממון.

שער חמישי: שיטתו הייחודית של הרמב"ם

שער שישי: סיכום הלימוד ומבט כולל על שיטותיהם העקביות של הראשונים מעקרונות היסוד ועד פרטי ההלכות.